אילו כלים אני צריך? זו שאלה חשובה שנגני נבל חובבים ומקצועיים שואלים הרבה פעמים. המאמר יוכל לעזור לכם נגני הנבל לאסוף את הכלים המתאימים ולהקטין את הסיכוי שתישארו עם נבל לא מתפקד בדיוק לפני הופעה או אפילו בבית עד שהטכנאי יוכל להגיע ולתקן את התקלה באופן יסודי. יצרי הכלים מיצר כלים בעיצוב שונה, כשאתם בוחרים את הכלים חשוב שהם יתאימו לכם בגודל ובצורה. עבור הנבל צריך בדרך כלל כלים במידה קטנה יחסית. חשוב מאוד לנסות לקנות כלים מרופדים כמה שיותר כדי למנוע נזק במקרה שהם מחליקים מהיד בזמן עבודה. זו הסיבה שמפתח הכיוון מצופה בגומי בדרך כלל.
המאמר מכוון בעיקר לנבל פדאלים למרות שחלק מהכתוב מתאים גם לנבלים קלטיים. נתחיל מהבסיס ומה שידוע לרוב אם לא כל נגני הנבל:
מפתח כיוון וטיונר. מפתח הכיוון הוא חשוב והוא משמש לא רק לכיוון הנבל. ישנם ברגים אחרים בנבל שפותחים אותם בעזרת אותו המפתח. את מפתח הכיוון הייתם צריכים לקבל עם הנבל והמידה שלו אינה זהה לכל הנבלים.
טיונר (שקט, מכוונים את הנבל): מרבית הנגנים משתמשים בטיונר דיגיטלי, לא כולם מכירים את הפיקאפ קליפס. התוספת הקטנה הזו שמתאימה לרוב המכשירים עוזרת מאוד בזמן כיוון הנבל. אין מדובר במיקרופון רגיל אלא במעין חישן תנודות. לכן ברגע שמחברים אותו למכשיר הוא נהיה אדיש לרעשים בחדר וזה גם היתרון הגדול שלו. את המכשיר אפשר להניח על מעמדהתווים ואת הקליפס להצמיד לנבל ולכוון בנוחות ובדיוק. מברגים: המברג ישמש את נגנן הנבל לכוון דיסק שהשתחרר או סתם יצא מכיוון. דיסק שיצא מכיוון או השתחרר יכול לעשות רעש מחריד בעת הפריטה על המיתר או סתם לא לעבוד. הדיסק זה מה שמעביר את המיתר מבמול לבקר או מבקר לדיאז. השאלה "איזה מברג אני צריך?" היא שאלה טובה ונפוצה. התשובה היא אינדיבידואלית לפי סוג הנבל, ברוב הנבלים המברג שצריך הוא מברג שטוח בגודל בינוני קטן, 4מ"מ. כיוון שזה אינדיבידואלי ויש נבלים שלא כל הברגים הם באותה מידה מומלץ לבדוק לפני שקונים.המידה מגדירה אך ורק את ראש המברג, למרות זאת חשוב לא לקנות מברג ארוך מדי כיוון שהוא יהי המגושם.
קאטר: הקאטר הוא כלי חיתוך מאסיבי יותר ממספריים והוא מצוין לחיתוך מיתרים, בעיקר אלו העבים יותר שבלתי אפשרי לחתוך עם מספריים מבלי להרוס אותם. תמיד מומלץ לקנות כלים איכותיים, אך זה נכון שבעתיים כאשר מדברים על קאטר.
הקאטר אמנם יכול לחתוך גם את מיתרי המתכת, אבל זה קשה יחסית והשחיקה שלו תהיה מהירה יותר בשימוש כזה. לכן אני יכול להמליץ על כלי מיוחד לחיתוך מיתרים. הכלי הזה מעט יקר אך איכותי ויש לו כמה יתרונות. הוא חותך את מיתרי המתכת בקלות יחסית ולכן יכול מאוד לעזור בהחלפה, ויש לו גם מלקחת (פלאייר) עם מגביר כוח. שזה אומר שאפשר לתפוס דברים מאוד חזק. בין אם רוצים להחליף מיתר מתכת או קפיץ של דוושה הכלי הזה מאוד יעיל.
שפיץ פלאייר: מומלץ להחזיק "שפיץ פלייר" קטן בתיק הכלים, הפלאייר הזה יעזור לכם לתפוס דברים בדומה לפינצטה, בזמן קשירת מיתר עבה למשל, מיתר שנתקע וקשה לשחרר אותו או
בזמן החלפת מיתר מתכת.
השאלה הזו נראית טריוויאלית למדי אבל בכל זאת אני נתקל לפעמים בשאלות בסיסיות ולכן החלטתי לכתוב מאמר קצר זה.
היכן להניח את הנבל? הנבל הוא כלי יפה ואלגנטי מאוד, לכן פעמים רבות אנשים שמים אותו במרכז החדר.
מה גם שהוא גדול וכבד, כאשר מדברים על נבל פדאלים, ולכן נוח להחזיק אותו במקום שבו ניתן גם לנגן עליו.
הבעיה העיקרית כאן הוא שנבל הוא כלי מוזר מאוד מבחינה הנדסית! הוא עומד על בסיס קטן, ומרכז הכובד
שלו גבוהה ולא ממורכז, משמעות הדבר היא שהנבל הוא אובייקט מאוד לא יציב. מכה קטנה בכיוון הנכון (או
הלא נכון) יכולה להפיל את הנבל לאחור, לכיוון תיבת התהודה. הנפילה לבדה בעלת פוטנציאל הרסני, אבל
נוסף על כך נבל גדול אוצר בתוכו לחץ של אלף קילוגרם! כך שהנפילה יכולה להשבית אותו כליל ולהביא לשיפוץ
יקר מחוץ לגבולות ישראל. למרות גדלה הקטן של קהילת הנבל בארץ כבר יצא לי לשמוע על מספר נבלים
שפשוט נפלו.
אז איפה כן להניח את הנבל? קודם כל חשוב שהנבל יעמוד על משטח קשה ויציב כדוגמת רצפת שיש או אבן, שטיח עבה לדוגמא יהווה סכנה עבור הנבל. כשלא מנגנים, הכי טוב להחזיק את הנבל בפינת החדר כאשר העמוד כלפי חוץ ותיבת התהודה לכיוון הקיר. לא, אנחנו לא נותנים לו עונש אלא מגנים עליו, במצב כזה יהיה כמעט בלתי אפשרי להפיל את הנבל בטעות. מי שאין לו פינה פנויה בחדר, אזי ניתן להצמיד אותו לקיר במקום שבו הוא הכי פחות מפריע, שוב כאשר העמוד כלפי חוץ. הכי חשוב הוא להרחיק את הילדים מהנבל, ילדים הם קטנים וחלשים מדי כדי להחזיק או אף להזיז את הנבל אך עדיין כבדים מספיק כדי להפיל אותו בטעות במידה ומעדו. אם אתם רוצים לתת לילדים שלכם לשחק או לפרוט על הנבל רצויי שתשגיחו עליהם.
בנוסף למיקום הנבל בחדר אנחנו רוצים להגן על הנבל משינויי מזג אוויר. רצויי להרחיק את הנבל משינויי טמפרטורה ולחות במידת האפשר. להימנע מרוח ישירה של מזגן, לכסות את הכלי כאשר לא מנגנים עליו וכדומה. פרט חשוב מאוד הוא הלחות, העץ ממנו עשויי הנבל, וגם כלי נגינה אחרים, זקוק לסביבה לחה יחסית.איזור החוף מתאים מבחינה זו, אבל עם חימום בחורף ומזגנים בקיץ יש לשים לב ללחות. לנגנים מאזורים יבשים
יותר כמו דרום הארץ או ירושלים, אני מציע לרכוש מפזר לחות. כדאי לרכוש מפזר לחות מדגם משוכלל שניתן
לקבוע בו את רמת הלחוץ הרצויה.
לסיכום אני רוצה לכתוב על ביטוח הכלי, נגנים רבים נוהגים לבטח את הכלים שלהם עם ביטוח תכולת הדירה.
ביטוח זה הוא בעייתי מכמה בחינות, הנבל הוא פריט ייחודי שלא כמו טלוויזיה, ספה או ריהוט אחר שנמצא בבית.
לכן סוכנויות הביטוח לא תמיד יודעות איך להתמודד איתו בזמן כתיבת הפוליסה ולא יודעות מה לעשות בזמן צורך
למימושה. לכן אני ממליץ לבטח את הכלים בחברת ביטוח מחו"ל אשר מתמחה בכלי נגינה, החברות האלו יודעות בדיוק מה הן מבטחות ולכך שתי השלכות. הראשונה והחשובה בעיניי הי שבמקרה של נזק מחוץ או בתוך הבית
הפוליסה תכסה משלוח ותיקון אצל יצרן הכלי ומחזירות את המצב לקדמותו. ההשלכה השנייה היא עלות הביטוח,
מניסיוני הפער בין ביטוח הנבל עם תכולת הדירה לבין ביטוח בחברה מקצועית לכלי נגינה עשויי להגיע לעד פי עשרה
כמעט.
הנבל שלי הוא הכי טוב מהחברה הכי טובה, אין לו תחרות!!! לא בהכרח יש נבלים לא פחות טובים, זה עניין של העדפה אישית ובחירת הכלי הנכון!!! כן, הנבל שלי הוא מיוחד במינו, בחרתי אותו במו ידי...
אין נגן נבל שלא שמע את הוויכוח הזה לפחות מליון פעם, יותר מזה אני אוסיף ואומר, אין נבלן שלא השתתף בוויכוח הזה בעצמו! נבלנים מקצועיים וחובבים משקיעים את מירב כספם כדי לרכוש את הנבל הטוב ביותר שהם יכולים, בין אם זה נבל קלטי, פדאלים או כל ווריאציה אחרת. הם מרבים להשתתף בוויכוחים על איכות הצליל של הנבלים השונים אך לעתים רחוקות נותנים מחשבה לתחזוקה ושיפור הצליל שאותו מפיק הכלי היקר שלהם.
נתחיל בדבר הבסיסי ביותר, הקפדה על כיוון הנבל. זה נשמע דבר טריביאלי לחלוטין אבל ישנם נגנים רבים שלא מכוונים את הכלי שלהם בתדירות מספקת, ישנם עוד יותר נגנים שמכוונים את שתיים או שלש האוקטאבות האמצעיות. אלו האוקטאבות שקל לכוון, וכדי לא לחטוא לאמת אציין שכאשר הן לא מכוונות זה מורגש מייד ובאופן הצורם ביותר. הצלילים הגבוהים הם כה גבוהים שקשה לשים לב, והנמוכים, לרוב לא פורטים עליהם ולאוזן בלתי מיומנת קשה לשמוע שהם בכלל לא מכוונים.
חשוב לדעת ולהבין אחד הדברים שהכי משפיעים על איכות הצליל של הנבל, הבהירות שלו וההקרנה שלו הם מיתרי המתכת. טוב, אני מניח שכל מי שיש לו מיתרי מתכת לא חשב להסיר אותם מהנבל אז מה הבעיה? כאשר מיתרים אלו לא מכוונים הנבל נשמע פחות טוב, וזה חד משמעי. הגורם לכך הוא גורם פיזיקאלי שנקרא תהודה
כאשר אתם פורטים על מיתר, דו במול למשל, כל המיתרים בנבל שמכוונים לדו במול יהדהדו יחדיו ויצרו את הצליל של הנבל. מיתר אחד לבדו ישמע הרבה פחות טוב מאשר כל הנבל כולו בהרמוניה, כשהנבל שלכם מכוון הוא למעשה מנגן בשבילכם!
אני מזמין אתכם לעשות ניסויי קטן ולבדוק את מה שכתבתי בפסקה האחרונה, אתם יכולים להגדיל ולכוון כמה מיתרים קרובים לאותו הטון כניסיון ולראות כיצד הם מתנהגים!
אז הבנו למה כל הנבל צריך להיות מכוון כדי להישמע טוב ועכשיו נעבור לנושא המיתרים. זהו נושא כואב כי הוא עולה כסף, ולא מעט. לפי ה"כללים" נבל שיוצא מהבית צריך להתחדש בסט מיתרי מתכת חדשים כל שנה. המקפידים ביותר יחליפו את כל המיתרים שלהם כל שנה. כמה זה יקר? סט מיתרי מתכת לנבל 47 מיתרים לדוגמא יעלה כ750 ₪ בערך. מחירי המיתרים האחרים זולים יותר ומשתנים לפי המקום שלהם בנבל. סוג המיתרים משפיע גם כן על איכות הצליל, אך הטריות והמצב שלהם היא החשובה.
אז מתי בכל זאת להחליף מיתרים? למרות שנדמה שלמיתרי מתכת אין בלאי, לא כך הדבר! מומלץ ביותר להחליף מיתרים חלודים, גם מיתרים לא חלודים מתיישנים. עייפות החומר ואבק שחודר לסלילים משנה את התכונות שלהם ונותן לנבל צליל עמום ושקט, תתפלאו כמה נבלים ישנם שגיל מיתרי המתכת שלהם הוא כגיל הנבל. מיתרי גאט כדאי להחליף כאשר הם נשמעים עמומים או כשהם מראים סימני בלאי באזורים שונים. מיתרים שמראים בלאי ומוגזם באזור הדיסקים או בצמוד ל"סאונד בורד" מצביעים על בעיה טכנית בנבל.
לטיפול בנבל יש שני צדדים, האחד הוא הקפדה על כיוון הנבל כמו שצריך, כן כל המיתרים, והשני הוא כלכלי. אבל, רכשנו את הנבל הכי הכי, זה שאין עוררין על איכות הצליל שלו, שילמנו עשרות אלפי שקלים ואף עשרות אלפי דולרים. ולכן לדעתי שווה להשקיע את האנרגיה וגם את המאמץ בהחלפת מיתרים יזומה ולא מיותרת בכלל.
גורם נוסף שלא הזכרנו הוא הרגולציה של הנבל אשר משפיעה על דיוק הצלילים אבל זה דורש מאמר שלם בפני עצמו אשר יבוא בהמשך.
עבור נגני נבל רגולציה היא מעין מילת קסם, עבור אנשי המקצוע, רגולציה זה כמו לומר טיפול 10,000 למכונית. הטיפול מתחלק לשניים, הנבל עשויי עץ ומיתרים, המתח שנוצר ממיתרים בנבל פדאלים גדול יכול להגיע לכאלף קילו. הנבל ככלי העשוי עץ "חי", "נושם" ומשתנה עם הזמן כתוצאה מהלחץ הזה. בעיקר בשנים הראשונות לקיומו, הנבל חווה שינויים רבים. הצוואר נמתח ומסתובב מעט, והוא ימשיך להסתובב עד אשר ידרוש שיפוץ כמה עשרות שנים מאוחר יותר. לוח הצליל נמתח מעט ומקבל בטן ואפילו העמוד מתקצר עם הזמן. מעבר לכך, בנבלים רבים יש לבד אדום בדוושות שמתבלה ודורש החלפה. ללבד שני תפקידים, הראשון הוא לשכך זעזועים ולמנוע רעשים בעת הפעלת הפדאלים. התפקיד השני הוא לשמור על מרווח נכון בין פעולות הפדלים, גם אם הלבד נראה שלם ולא קרוע, הוא נדחס עם הזמן ופוגע בפעולה התקינה של הדוושות.
חלק אחד של הרגולציה הוא להחליף מה שצריך ולבצע תיקונים (Adjustments) שמטרתם היא לפצות על אותם שינויים שתיארתי. חלק שני של הרגולציה והוא משתנה מפעם לפעם ונבל לנבל הוא טיפול בזמזומים ורעשים בלתי רצויים שונים שמתפתחים עם השנים.
טיפול בזמזומים הוא מורכב יותר ומשתנה מאוד מכלי לכלי. פיצויי על המתיחה והשינויים עם הזמן כולל כיוון המוטות או הכבלים, תלויי בסוג הנבל, שעוברים בתוך העמוד ואחראים על העברת פקודות הפדאלים. הכיוון יהיה בדרך כלל לקצר את המוטות או הכבלים כפיצויי על "התכווצות" העמוד. אח"כ יש צורך לכוון את הדיסקים והפינים
שמחזיקים את המיתרים כדי להתאים לגיאומטריה החדשה של הנבל וכדי להפיק דיוק מרבי בעת הפעלת הפדאלים.
אז איך יודעים שהנבל דורש רגולציה? כלל האצבע אומר שנבל פדאלים דורש רגולציה פעם בשנה, נבל קלטי בדרך כלל יצטרך טיפול כשנתיים מיום יצורו ואח"כ כל חמש שנים אם אין בעיות מיוחדות. אם יש לכם ספק ואתם לא בטוחים שצריך להזמין טכנאי ולבצע טיפול ישנן כמה בדיקות שאתם יכולים לעשות כדי להבין את משמעות הטיפול, לדעת אם הוא באמת דרוש ולהיות מסוגלים להבין אם הטיפול בוצע כהלכה.
אם יש רעשים וזמזומים, הטכנאי אמור לבטל אותם. נדיר ביותר למצוא רשרוש שבלתי אפשרי לסדר.
בדיקה וויזואלית של הלבד ולראות האם הוא דורש החלפה.
בעזרת מכשיר הכיוון והפיקאפ (מהמאמר הקודם) יש לבדוק את דיוק הפדאלים. הסטיות הגדולות ביותר והצורך בתיקונים (Adjustments) יהיה בדרך כלל באוקטבות הגבוהות. בחרו כמה מיתרים וכוונו אותם לדיוק מרבי כאשר פדאלים מורמים והצליל מכוון על במול. לאחר מכן העבירו את הפדאל למצב בקר ובדקו עם הטיונר האם הכיוון נשאר מדויק, את אותה בדיקה יש לבצע גם על דיאז. אם יש סטייה משמע יש צורך בתיקונים אותם יכול לבצע הטכנאי.